בחג שבועות אנחנו חוגגים את קבלת התורה – לא רק כטקסט של חוקים, אלא כמסורת שמכוונת אותנו לבחירה באחריות, בהקשבה ובתיקון.
הטכניקה היפנית העתיקה קינטסוגי מציעה גישה מעוררת השראה: כשכלי נשבר, לא זורקים אותו. מתקנים אותו – בעדינות ובאהבה. במקום להסתיר את הסדקים מדגישים אותם בגרגרי זהב – כסימני חיים, כחלק מהיופי והשלמות החדשה.
גם בתחום ההתמחות שלי – גירושין בהסכמה, בגירושין בשיתוף פעולה, בגישור או כל דרך אחרת ליישוב סכסוכים במשפחה, אני פוגשת אנשים ברגעים בהם משהו נשבר – הקשר הזוגי, האמון, השגרה, המשפחתיות כפי שהיו עד כה.
פעמים רבות אומרים לי הלקוחות ״המשפחה התפרקה״ בבחינת – הסתיימה, נגמרה, אין יותר משפחתיות כלל.
אבל האמת היא שזה ענין של נקודת מבט, כי השבר והגירושין לא חייבים להיות סוף. זו יכולה גם להיות סיום והתחלה חדשה, נקודת פתיחה למשהו אחר, שונה, המתאים למצב החדש אחרי הפרידה והגירושין.
אפשר לבחור לתקן את היחסים בסיוע יצוג של עו״ד שיודע לשתף פעולה, מכבד את המשפחתיות ועושה הכל כדי שלא למחוק אותה.
לשוחח – לא להילחם. לבנות – לא להרוס. ובמקום לחפש צד מנצח – לחפש דרך שבה שני הצדדים ימצאו פתרון שיאפשר להם ולילדיהם חיים חדשים, שלמים ואמיתיים יותר, גם עם הסדקים.
כי כמו בקינטסוגי – מה שתוקן באומץ, בכבוד ובכנות, יכול להפוך לדבר אפילו יפה יותר ממה שהיה קודם (ריבים, שתיקות, כעסים וכאב).
חג שבועות שמח, חג של חלב ודבש, זהב ולב פתוח.