שנה חדשה בפתח

ראש השנה הוא מן חג של התבוננות חיצונית ופנימית שמזמין אותנו לעצור רגע – לנשום, להביט לאחור על הדרך שעברנו ולשאול את עצמנו: לאן פנינו.

בהיבט הגלובלי והעולמי – קטונתי אבל בהיבט של המשפחה, כמו בחיים בכלל, הדרך בה אנו בוחרים לצעוד משפיעה על איכות הקשרים בינינו לבין בני משפחתנו, על האווירה בבית ועל השקט הפנימי שלנו.

כמי שמייצגת צדדים במשפחה ואגב כך מלווה משפחות ברגעים המורכבים ביותר שעוברים עליהן, אני רואה שוב ושוב כמה כוח יש לבחירה בדרך של הידברות, הקשבה וכבוד הדדי. גם כשהפרידה כואבת, אפשר ורצוי ליצור התחלה חדשה מתוך אחריות ושיתוף פעולה.

בשיחה שהיתה לי לפני מספר ימים עם לקוחה ציינתי בפניה שהגאווה הכי גדולה שאני חשה בניהול התיק שלה, היא העובדה שהיא ובן הזוג לשעבר מצליחים כיום לתקשר (מה שלא עשו מזה שנים). הסיבה לכך היא שמניסיוני עורכות הדין יסיימו ויעברו לעניינים אחרים ולייצג משפחות אחרות אבל התקשורת שנוצרה מחדש בין הצדדים תסייע להם להתגבר על מכשולים, שצפויים בהחלט שיהיו, בהמשך הדרך.

אז בראש השנה אני מאחלת לכולנו:

שנה של שלום פנימי וחיצוני אצלנו במשפחה ועם כל מי שאנו באים איתם במגע – שכנים, חברים, משפחה רחבה.

שנה של דיאלוג שמקרב ולא מרחיק – שנשקול את הדרך בה אנו מתנסחים, הטון, מילותינו ונבחר במילים טובות.

שנה שבה נבחר בחיים מתוך הסכמה ולא מתוך מאבק – כל עוד השליטה בידינו בענין זה.

יהי רצון שנדע להקשיב זה לזה, לתת מקום לצרכים שלנו ושל הקרובים אלינו ולבנות עתיד שבו כל צד מרגיש שהוא נשמע ונראה.

שנה טובה ומתוקה

שלכם,

דנה