“הקשבתי לקול המרגיע שלך ופתאום ויתרתי על הריב”
כך אמר לי גבר שעמד לצידי בסופרמרקט.
זה התחיל כששכחתי מוצר וניגשתי להביא אותו. כשחזרתי לעגלה, הוא אמר לי: “רק שתדעי, למען הסדר הטוב שאני הייתי כאן לפנייך.”
עניתי בנימוס:
“אני חושבת שזה דווקא להיפך… אבל אין לי כוונה להיכנס לוויכוח.”
הוא חייך ואמר:
“אם ככה, אני מוותר.”
הופתעתי בשל התחלת השיחה וחייכתי. המוכרת התעכבה עם החשבון של הלקוח שלפניי וכשעמדנו זה לצד זו, השיחה פתאום התגלגלה מעצמה.
לפתע הוא עצר לרגע ואמר לי:
“את יודעת משהו? יודעת למה ויתרתי לך? דווקא הייתי ממש מרוגז, אבל משהו בתשובה, בקול שלך ובנוכחות שלך הרגיע אותי… פשוט ויתרתי על הריב.”
חייכתי. “באמת?”
“כן. מה את עושה בחיים?”
“אני עורכת דין ומגשרת לגירושין.”
הוא צחק:
“אהה, עכשיו הכל ברור… במקרה, אני בדיוק בהליך ורציתי לשאול אותך משהו… 
”
”וזה רגע שמרגש אותי בכל פעם מחדש לגלות שהעיסוק שלי הוא לא רק מקצוע.
הוא חלק ממי שאני וזה נוגע, אפילו כשאני לא תכננתי.