הסכם חיים משותפים/ גירושין כדי להחליט לגבי המשך הקשר הזוגי

החלטנו ביחד שנינו, שלפעמים כשלא הולך צריך לשחרר ולבחון את הקשר״. כך סיפר לי הגבר הצעיר, שהגיע אליי לגישור עם בת זוגו.
בני הזוג בתחילת גיל 30 שיתפו שהם ממש מרגישים חנוקים ושהתקופה מאז ה-7 באוקטובר גרמה להם להמון בלבול בחיים.
״זה לא בגלל חוסר אהבה״ שיתפה אותי האשה ״אלא בגלל שהקשר הפך להיות מקום ללא אוויר. כל ניסיון “לתקן” וזה רק העמיק את המתח״.
״אז במקום למהר להיפרד או להמשיך לסבול, אנחנו בחרו בדרך אחרת״ שיתף אותי האיש ״דרך שתבהיר לנו לאן פנינו״.
ישבתי איתם בגישור קצרצר… ברור שקל יותר להביא להסכמות כשאין ילדים וכמעט שלא נצבר רכוש משותף.
ניסחתי עבורם ״הסכם לחיים משותפים/ גירושין״ ובו סיכמנו את התנאים לתקופת הביניים – עד שנה בה כל אחד מהם לוקח צעד אחורה, חושב, בודק, שואל את עצמו מה הוא רוצה באמת.
ההסכם מאפשר להם שקט ועם זאת מסגרת ברורה, ללא החשש “מה יקרה מחר”.
בסוף התקופה – או במהלכה – הם יקבלו החלטה מודעת: ממשיכים או נפרדים.
התנאים מאוד ברורים גם אם נשארים יחד וגם אם נפרדים.
לא תמיד הפתרון הוא להישאר בכל מחיר. לפעמים האומץ האמיתי הוא לתת מרחב, לשחרר – ורק משם לגלות אם יש דרך חדשה לחזור, או להמשיך בנפרד.
הגישור והגעה להסכם מתאים מאפשר הן דרך ביניים והן תנאים ברורים שמעניקים ודאות, כבוד ובחירה.