האם אפשר לריב נכון? ומה זה בכלל אומר “נכון”?
רוב הזוגות, ובני האדם בכלל – רוצים שקט, חיבור, אהבה. אבל במציאות של קשר זוגי ארוך, אי אפשר באמת להימנע מריבים. כל זוג רב. גם הזוגות המאושרים ביותר. כי זוגיות בריאה היא לא נטולת קונפליקטים – אלא כזו שיודעת ללבן אותם, ללמוד מהם ולהתגבש תוך כדי תנועה.
אבל ההבדל האמיתי הוא איך רבים!!
הפסיכולוג ד”ר ג’ון גוטמן, שחקר זוגות במשך עשרות שנים, גילה שהוא יכול לנבא גירושים בדיוק של למעלה מ-90% – רק לפי הדרך בה זוגות מתווכחים.
לריב, לדעת גוטמן, זה לא בהכרח דבר רע – להפך! לפעמים זה הדבר הכי בריא שאפשר לעשות.
אבל – ופה מגיע ה”אבל” הגדול – זה חייב להיעשות נכון.
גוטמן זיהה ארבעה דפוסים מזיקים במיוחד, שזכו לכינוי הדרמטי:
“ארבעת פרשי האפוקליפסה של הזוגיות”:
1. ביקורתיות – כשהויכוח הופך להתקפה על האישיות של בן/בת הזוג. (למשל: “כרגיל אתה לא מקשיב”, או הקלאסי: “את בדיוק כמו אמא שלך…”)
2. בוז – זלזול, לעג, גלגולי עיניים, שתיקות קרות. גם אם אתם בטוחים ש”זה בצחוק” – הצד השני מרגיש אחרת.
3. התגוננות – תירוצים, האשמות חוזרות ונשנות, התחמקות מלקיחת אחריות.
4. חסימה רגשית (stonewalling) – התעלמות, שתיקה רועמת, שקיעה בטלפון, או עזיבה פיזית של השיחה.
אז מה עושים כדי לריב נכון?
– מדברים על עצמנו ועל מה שאנחנו מרגישים, במקום להאשים את בני הזוג.
– מפרגנים, מעריכים, אומרים תודה – גם כשזה מרגיש “ברור מאליו”.
– לוקחים אחריות על החלק שלנו במצב – אפילו אם קטן.
– מאפשרים מרחב רגשי – לא כל כעס חייב להיפתר עכשיו. לפעמים קצת שקט עושה ניסים.
כשזוגות לומדים לריב ממקום של סקרנות ולא של התקפה, כשהם יודעים להקשיב למה שמאחורי המילים (או השתיקות), כשהם מבינים שאפשר לא להסכים – אבל כן להישאר קרובים –
הריב כבר לא מאיים. הוא הופך לגשר.
כי כמו הרבה דברים בזוגיות – זו אמנות.
והחדשות הטובות? אפשר ללמוד אותה.
וזה שווה את זה!
ובמקרה הכי גרוע – לא תצטרכו אותי לגירושין, אלא רק להסכם ממון, צוואה, ייפוי כוח מתמשך…או סתם להמלצה על בית קפה לשתות בו לימונדה תותים (ממש לא היתה וואו) כשבא לכם לברוח מהבית לכמה שעות (אחתשיודעת
).

